נגיף ה-Cytomegalovirus, או CMV, הוא נגיף תוך רחמי מדבק ביותר שאחראי לסיבוכים קשים ומחלות חמורות. כמעט כל אדם חשוף לנגיף, אבל עוברים וילדים פגיעים במיוחד לסכנות. ההידבקות מתרחשת כשנגיף ה-CMV חודר לגוף "ומתמקם בתאים, בגרעין שבו נמצא החומר התורשתי.
בחלק מהמקרים, לאחר שהנגיף ממקם בגרעין התא, ה-CMV נותר רדום, אך עלול לגרום להתרחשות זיהום בשלב מאוחר יותר. יתרה מכך, יתכן שיתרחש זיהום משני סוגים שונים של CMV, אצל האדם שנדבק, כלומר, הגוף המארח את הנגיף.
כדי שניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין CMV בהריון, חשוב להתייעץ עם עורכי דין מומחים בתחום, להציג את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לתביעה, ולהוכיח את התרשלות הצוות הרפואי.
מומים מולדים כתוצאה מ-CMV בהריון
נגיף ה-CMV נחשב לגורם הנפוץ ביותר למומים נגיפיים, אבל הוא אינו גורם לכלל המומים. לכן, בתביעת רשלנות רפואית כתוצאה מ-CMV בהריון, הטענה העיקרית נוגעת להפניית או אי הפניית האישה ההרה לבדיקה שתזהה את נוכחות הנגיף בגופה.
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה אינו קובע המלצה חד משמעית הנוגעת לכל האוכלוסייה או לחלקה, כלומר, לנשים שמוגדרות בקבוצת סיכון, לביצוע בדיקת CMV בהריון. מצד שני, האיגוד מפרט את המקרים שבהם הבדיקה נחוצה, כמו למשל כשבדיקת אולטרה סאונד מצביעה על חשד מסוים הנוגע לבריאות העבר, או כאשר קיים חשד הנוגע לבריאות האישה.
וזה עוד לא הכול
הסיכון הנלווה להעברת נגיף CMV מהיולדת לעובר קיים בהדבקה ראשונית. רוב התינוקות שנדבקו בנגיף במהלך ההיריון, נראים בריאים לאחר הלידה, אך חלקם נולדים עם בעיות בריאותיות, במיוחד אובדן ראייה או לקות שמיעה.
טענת הגנה אפשרית לתביעת רשלנות רפואית בגין CMV בהריון, מצד הצוות הרפואי, יכולה להיות שהפגמים שהעובר סבל מהם במהלך ההיריון, לא התרחשו כתוצאה מהנגיף, ושהיולדת לא סווגה כחלק מקבוצת הסיכון להידבקות בנגיף.
ההגנה תנסה להוכיח גורמים אחרים להתרחשות הנזק, כמו למשל פגות. כך, למשל, ההגנה תנסה לבסס את טיעוניה על העובדות שלקות שמיעה עלולה להתרחש גם כהשפעה גנטית
מתי חובה על הצוות הרפואי לבצע בדיקת CMV בהריון או לפחות להמליץ עליה?
גם אם לא התרחשה רשלנות רפואית בהעדר הפניית האישה ההרה לבדיקת CMV בהריון, בית המשפט יכול עדיין לקבוע שלא מולאה חוב היידוע להמלצה על הבדיקה.
חובה זו נוגעת לבדיקות השגרתיות במהלך ההיריון, ונגיף ה-CMV אחראי למומים נרכשים אצל העובר במהלך ההיריון, ולכן הוא נחשב לסיכון ממשי אשר מחייב יידוע. מסיבה זו, רוב הרופאים בארץ, אשר נוקטים במידת הזהירות הסבירה, מיידעים את המטפלות שלהן לגבי הנגיף.
מצד שני, טענת הצוות הרפואי יכלה להיות שבניגוד לבדיקת לזיהוי תסמונת דאון וטיי זקס, שלגביהן קיימת חובת יידע, בדיקת סקר לאיתור CMV בהריון שונה, היות ותוצאות הבדיקות האלו מדויקות לחלוטין, ומניבות תמונת מצב מדויקת של בריאות העובר, שלא כמו עם בדיקת CMV.
העילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין CMV בהריון
תביעת רשלנות רפואית לאחר לידת תינוק חולה במחלות חמורות כמו פיגור שכלי או שיתוק מוחין שנובעות מזיהום CMV בהריון, אפשרית כאשר התביעה מוכיחה שהנגיף לא זוהה במהלך בדיקות המעקב בהריון.
כתב התביעה יטען שהצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע את הבדיקה לזיהוי הנגיף, ובכך שלל מהיולדת את הזכות להחליט על הפסקת ההיריון. הפיצויים בתביעה זו יכולים להגיע לסכומים עצומים, אם וכאשר מתנהלים נכון בליווי של צוות משפטי מיומן, עם ניסיון של למעלה מעשרים שנים בתחום הרשלנות הרפואית.