בתים של בובות מהווים עבור ילדים מעין שיקוף מיניאטורי של החיים שלהם בבתים שלהם. הצפייה בילדים המשחקים עם בית בובות מלמדת הרבה על תפיסתם את המרחב הביתי ואת המשתתפים בו. המשחק מאפשר גם לילדים וגם לילדות ליצור לעצמם את החיים הדמיוניים שלהם בתוך הבית, כפי שהם היו רוצים שהם יהיו ובד בבד עם זה, מאפשר להם לבטא את שהם מרגישים אל ביתם ואל החיים בו. בית הבובות כפי שהוא נמכר בחנויות, מכיל לעתים גם שתיים ושלש קומות ומאפשר לילדים להתאמן, למשל, על הפרדה. גם אם הם עצמם חיים בקומה אחת, המשחק עם שתי קומות נוספות יאפשר להם ליצור מרחב ולהתמודד עם אפשרות של מרחב נוסף. ההסתכלות על הבית של הבובות מתוך ההיכרות שלהם את הבית האמיתי היא מקור מצוין לפיתוח דמיון ולאימון של הילדים על יצירת אפשרויות והתמודדות עם אפשרויות שהם אינם מכירים מקרוב.
בית בובות ככלי חינוכי
הסידור של בתי הבובות, למשל, הוא כלי חינוכי כיוון שבבית של הבובות, אם יש אי סדר, הרי שאי אפשר לשחק. כך ההקבלה אל החדר האמיתי של הילדים מבהירה להם את חשיבותו של הסדר וקל יותר להשפיע עליהם לרכוש את ההרגל הזה. בית בובות משקף להם את החשיבות של הסדר, של הניקיון ושל השבת דברים למקום. דבר נוסף שהמשחק הזה משקף הוא את התפקידים של הגברים והנשים כפי שהם נראים מנקודת מבטם של ילדים. מי יסדר את החדר, מי יבשל ומי יוציא את הכלב הן שאלות שהמשחק בבובות מעמת את הילדים אתן והתשובות מחנכות אותם להיות אחראיים יותר וליצור אצלם שיתופי פעולה שקשה להקנות להם מתוך עולמם של המבוגרים. ישנם בתי בובות המכילים דמויות של בעלי חיים והילדים לומדים להתארגן בינם לבין עצמם כך שהם מחלקים את המטלות. אם הצעצוע הוא כלב אזי הם מחליטים מי יוציא אותו לטיולים ואם הצעצוע הוא אוגר אז עליהם להחליט מי יחליף את מצע הקש שלו. עם בית בובות הם לומדים אחריות וחלוקה מתוך המשחק.